מניעת פציעות ספורט - כל מה שרצית לדעת על דלקת

מי מאיתנו לא סבל מדלקת כל שהיא? בין אם אתה ספורטאי של סוף שבוע ובין אם אתה ספורטאי תחרותי, דלקת הינה "מובנית" בכל מאמץ ופעילות גופנית. לרוב הדלקות הינן מינוריות וחולפות אך לפעמים הדלקת עלולה להחמיר ולמנוע ממך את הנאתך – לרוץ / לרכוב / להתעמל.

דלקת הינה תהליך טבעי של מערכות החיסון וההחלמה לנזקים הנוצרים ברקמות הגוף. הכאב שנוצר הינו הסימפטום, הדרך שבה הגוף אומר לך עצור! הפסק את הפעילות! משהו לא כשורה! משהו צריך להשתנות! התהליך הדלקתי נוצר עקב קרעים, מתחים, נקעים ושברים אם כתוצאה מחבלה טראומטית או אם כתוצאה מהצטברות מאמץ יתר.

למרבה הצער ספורטאים נוטים לקחת כדורים אנטי דלקתיים מהר מדי, שמטרתם היא להקל על הכאב או לעצור את התהליך הדלקתי. אך גישה זו לא רק שמאיטה את ההחלמה אלה גם פוגעת בהחלמה התפקודית, ואז המקום נוטה להיפצע שוב ושוב. ישנם דרכים טבעיות יותר לטיפול בדלקת ולכן חשוב לדעת את שלבי הדלקת ודרכי הטיפול בכל שלב.

שלבי הדלקת
דלקת נוצרת כתוצאה מנזקים לרקמות: שרירים, גידים, רצועות, סחוסים ורקמות חיבור. בזמן מאמץ גופני מופעלים עומסים מוגברים על הרקמות אשר עלולים לגרום למתיחה או קרע. הרקמה הפגועה משחררת חומרים כמו היסטמינים ו- Bradykinin אשר מאותתים למערכות הריפוי וההחלמה להיכנס לפעולה. מיידית ישנה זרימת דם מוגברת למקום הפגוע הגורמת לנפיחות ורגישות. בנוסף כלי הדם נעשים יותר עבירים - מה שמאפשר שחרור תאים לבנים, שהם חלק ממערכת החיסון והריפוי. תפקיד התאים הלבנים הוא "לנקות" את הרקמות שנהרסו. יחד עם התאים הלבנים משתחררים חומרים נוספים מהדם הגורמים להקרשת האזור הפציעה, מעין חומה, וזאת כדי למנוע התפשטות הנזק אל הרקמות הבריאות. רכיבים נוספים המשתחררים בתהליך הדלקתי הם Circulating Immune Complex ו- Prostaglandin אשר תורמים להתפתחות הכאב.

השלב הבא בתהליך הדלקת זה תהליך בניית רקמות חדשות המחליפות את אלו שנהרסו. בשלב זה רקמות חיבור חדשות נוצרות המאחות את הקרע. זהו שלב קריטי של ההחלמה התפקודית ויש צורך בטיפול יעיל ומהיר שאם לא כן צלקות עלולות להיווצר. צלקות אלו יכולות לפגוע בעתיד תפקוד המקום הפגוע מה שעלול לגרום להישנות של פציעה. מעבר לכך עלול גם להיווצר מצב של הצתלקות יתר - מצב שבו נוצר עיבוי של המקום הפגוע. בדיוק כמו בחתך של העור, הצלקת הנוצרת אינה גמישה ואלסטית כשאר רקמת העור. עיבוי והצתלקות המקום, במיוחד כשמדובר ברקמת שריר או גיד האמורים להיות גמישים והנמצאים בתנועה מתמדת בזמן פעילות, עלולים ליצור דלקות חוזרות - מה שמוביל לדלקת כרונית. בנוסף, עיבוי יתר עלול לפגוע בטווח התנועה ובגמישות. במצבים מסוימים היווצרות הצלקת עלולה להיווצר סביב עצב מקומי העלול לגרום לכאבים תמידיים.

הגורמים לדלקת
דלקת יכולה להתפתח עקב חבלה. נקע הינה חבלה שבה רצועות, כלי דם ועצבים נמתחים מעבר לטווח האנטומי הגורם לשטף דם מקומי, לנפיחות ולרגישות המקום. מכאן התהליך הדלקתי, תהליך הריפוי, נכנס לפעולה. דלקת גם יכולה להיווצר עקב עומסים מצטברים הגורמים לנזקים ולהרס רקמות ברמה המיקרוסקופית אם כתוצאה ממתח, שפשוף או חיכוך. באם מערכות ההתאוששות והריפוי לא סיימו את מלאכת האיחוי עד לאימון הבא, כי אז מאמץ נוסף יגרום לעומסים מצטברים שיובילו לפציעה כרונית.

דלקת כתוצאה ממאמץ יתר מתפתחת בהדרגתיות ולרוב לא מורגשת. בשלבים מתקדמים הכאבים מופיעים בתחילת האימון ושוככים עם התחממות המקום הפגוע. אך אט אט עלולה הבעיה להתפתח עד להגבלה מוחלטת מכל פעילות. תגובת השרשרת היא שהמקום הפגוע מתקשח עוד יותר, הנוקשות השרירית מגבילה את תנועת האזור שגורמת להגברת הכאב וחוזר חלילה.

מבחינה קלינית המקום הפגוע מעט נפוח ורגיש למגע. יתכנו קשויות בשרירים מסביב לפציעה ( Protective spasm ) . אם הפציעה מסביב לפרק גם טווח התנועה של המפרק עלול להיפגע. הכאב צריך לשמש כאות אזהרה על כך שקיימת פגיעה ויש לנוח או להוריד מעומס האימון. בנוסף יש תמיד לבדוק את הכשירות התפקודית הביומכנית של מערכות השריר שלד, את טכניקת הרכיבה וכמובן האם האופניים מכוונות. פתרון הבעיה הוא לא בהורדת הכאב אלא במציאת שורש הבעיה ותיקונה. כי אם לא כן הפציעה תחזור ופציעות כרוניות עלולות לגרום לשינויים אנטומיים בלתי הפיכים, ואת זה חשוב למנוע.

הטיפול בדלקת
מרבית התרופות האנטי דלקתיות למעשה פועלות על המרכיבים המשתחררים בזמן הדלקת (Circulating Immune Complex ו- Prostaglandin) בכך שהם מדכאים את פעולתם. על ידי דיכוי התהליך הדלקתי למעשה מואט או נעצר תהליך הריפוי. מטרת הטיפול בפציעות ספורט זה לא להוריד את הכאב אלה לדאוג להחלמה תפקודית של הספורטאי. ניתן לטפל בכאב אך לא על ידי עצירת תהליך הריפוי. הכאב משדר שהנזק מתרחש, ונטרול הכאב הדלקתי זה כמו ללכת למכונאי ולבקש ממנו לכבות את הנורית הדולקת המסמנת שהמנוע מתחמם. מה שבטוח שלמכונית לא תזריק משכך כאב אלא תרצה לפתור את הבעיה. למרבה הצער גם הרופאים וגם הספורטאים שוגים בצריכת יתר של משככי כאב או אנטי דלקתיים (NSAIDS).

עד עתה הטיפול המסורתי בדלקת כלל R.I.C.E שראשי התיבות שלו הן: מנוחה, קרח, חבישה והרמת המקום הפגוע. אך עם ההבנות המעמיקות בתהליך הדלקת והריפוי רצוי לכלול מרכיבים נוספים ולהימנע מפעולות אחרות.

קרח - אחד האמצעים לטיפול בדלקת
הקלה על כאב: שימוש בקרח יכול להיות אמצעי יעיל להקלה על כאב. הקרח יעיל בהורדת הנפיחות ורגישות עצבי הכאב. יש לקרר את המקום הפגוע בין 10-15 דקות כל שעתיים ורצוי מייד לאחר גמר האימון. אם עד היום ההנחיות לאחר נקע או דלקת היו מנוחה מוחלטת היום התובנות הם שרצוי לשמור על תנועת המקום ולהימנע ממנוחה מוחלטת. הפעילות צריכה להיות מתונה ביותר ולא בטווח הכאב. תנועה מאיצה את זרימת הדם ובכך מונעת נפיחות. התנועה גם מונעת את קיבעון המקום הפצוע – דבר העלול לטווח הרחוק עלול לפגוע בתפקודו. שימור התנועה חשוב במיוחד בזמן האיחוי כי אז רקמות חדשות נוצרות העלולות לגרום ליצירת צלקת אשר תקשיח ותגביל את תנועת המפרק או הרקמה. בשלב זה רצוי מאוד להגיע כמה שיותר מהר לטיפול. הטיפול בשלב זה כולל הנעת פסיביות של הפרק או עיסויים רקמתיים ( cross friction) על מנת למנוע היווצרות צלקת העלולה להקשיח את הרקמה.

במישור התזונתי: בשלב הדלקת רצוי לצרוך אנזימים תומכי ומאיצי דלקת (Proteolytic Enzyme). גופנו יודע ליצר רכיבים אלו, אך מחקרים מראים שככל שאנו מתבגרים יכולת הגוף ליצרם פוחתת. אנזימים אלו הם לא אנטי-דלקתיים אלה מנטרלים את ההרס הדלקתי ומאיצים את תהליך ההחלמה. יש לצרוך תוספים כגון: ברומלין, Trypsin, Serrazimes פפאין, אומגה-3, SMS. בשלב האיחוי יש לצרוך תוספים תומכי איחוי כגון: ביופלבנויד, ויטמין C ומגנזיום. חזרה לפעילות צריכה להיות במתינות ובהדרגתיות. יש לוודא שטווח התנועה של המפרק וגמישות הרקמה מלאים. יש לחזק את השרירים שנפגעו ונחלשו. בשלב ראשוני תרגילי כוח איזומטריים ותרגילי כוח סטאטיים רצויים, ובהדרגתיות להגביר את טווח התנועה. בחבלות טראומתיות כמו נקע גם עצבים נקרעים ונהרסים ושיקום חייב לכלול את שיקומן הפונקציונאלי של המפרק. לכן השיקום חייב לכלול גם תרגילים לשיפור המערכות הפרופריוספטיות (Proprioceptiv).

לדלקת נוצר שם רע אך ורק בגלל הבלבול בין הסימפטומים של הדלקת,: כאב, רגישות והפסקת פעילות, לבין הדלקת עצמה. תהליך הדלקת הינו למעשה חלק ממערכת החיסון הריפוי וההחלמה,, ואשר נועד להגן עלינו. יש להפריד בין הסימפטומים לתהליך הדלקת עצמו. הטיפול - אסור שיתמקד בסימפטומים אלא בהאצת תהליכי הריפוי ושיקומו התפקודי של המקום הפגוע. מעבר לכך חשוב לבצע הערכה מחודשת בכל הנוגע למערך האימונים ולבדוק האם יש העמסה גדולה מדי בעצימות האימונים. האם האופניים מכוונות ויותר חשוב האם גופך מכוון.

הכאב יחלוף אך האם למדת, שינית, השתנית? כי אם לא, כן אל תתפלא, אם הפציעה תשוב.

הכותב: ד"ר שמי שגיב - כירופרקט, מומחה לפציעות ספורט.
אלוף ישראל במרתון בעבר ונציג ישראל באוליפיאדת לוס אנג'לס 84.

חיפה: הגלבע 37  --- 8121364
זכרון יעקב: מרכז מסחרי השמורה  --- 6291344