קואורדינציה מוגדרת כתיאום או משחק גומלין בין מערכת העצבים המרכזית למערכת התנועה/השרירים.  באופן כללי קואורדינציה מתיחסת ליכולת האדם לבצע תנועות פשוטות ומורכבות כגון: מהירות, דיוק, קצב, שטף תנועתי, שיווי משקל וחיסכון בביצוע תנועות שונות הם מרכיבים חשובים ביותר להערכת הקואורדינציה. הקואורדינציה מורכבת מסוגים שונים של צורות ורמות אשר תלויות במרכיבים אלו. מהדרישות הייחודיות של הספורט אנו יכולים להבדיל באופן בולט בשלוש סוגי קואורדינציה אשר מתבססים על הדרך שבה כל תנועה אמורה להתבצע בכדי שתיהיה מוצלחת.

• דיוק בביצוע תנועות פשוטות ומורכבות.
  
  
• דיוק בביצוע תנועות אשר יש לבצע אותם במהירות המרבית או תחת לחץ זמן / במגבלת זמן מסויים 
  
  
• דיוק בביצוע מיומנויות פשוטות ומורכבות אשר יש לבצע אותם במהירות המרבית או תחת לחץ זמן בזמן בשינוי בלתי פוסק של הסביבה או בנוכחותו של יריב

במקרה א' -  המיומנות הקואורדינטיבית היא מדויקת מאוד אך מהירות הביצוע אינו חשוב.! טווח התנועות הוא די פשוט אשר מבוצע על ידי שריר או קבוצות שרירים גדולות. סוג זה הינו די קל למדידה / הערכה על ידי  דיוק התנועה או סטיה מהמודל. בקצרה, סוג זה של קואורדינציה כרוך ביכולת להזיז את כל הגוף או חלק ממנו למצב או זוית מאוד מדויקת, ובמקרים מסויימים ללא ההזדמנות או הצורך להשתמש בחוש הראיה. בענף ספורט כמו התעמלות לדוגמה הערכת הקואורדינציה / המיומנות מבוססת על השוואה למודל.

במקרה ב' - יש ספורטאים שיכולים "לייצר" תנועות מורכבות ביותר כל אות אין מגבלה של זמן.! אך כאשר המיומנות אמורה להתבצע במהירות מרבית או במהירות נתונה בכדי שתיהיה יעילה הם אינם יכולים לבצע אותה בצורה טובה. סוג זה של קואוארדינציה חשובה מאוד בענפי ספורט כמו זריקות,  קפיצות,  והרמת משקולות לדוגמה. במקרים אלו ליכולת לסיים כל קטע של התנועה בצורה מושלמת תיהיה לה השפעה ישירה על התוצאה הסופית ( בקפיצה לגובה לדוגמה - לטכניקה מושלמת תיהיה השפעה ישירה על התוצאה הסופית ). לגבי ילדים אפשר להעריך מיומנות קואורדינטיבית זו על ידי בדיקת זמן שלקח להם לעבור מסלול מכשולים עם ריצה קפיצה מעבר/ מתחת  למשוכות / מכשולים וביצוע תרגילי אקרובטיקה פשוטים. 

במקרה ג' -  זו קואורדינציה שזקוקים לה בכל ענפי הספורט הקבוצתים / ויחידים ( טניס במקרה שלנו ). במקרה זה התנועות המדויקות חייבות להיות לא רק מהירות ומגבלות בזמן אלה גם מתאמות לשינוי במצבים משתנים כל הזמן במשך המשחק. יש שחקנים רבים שבמשך האימונים מבצעים את רוב הפעולות די בקלות במהירות ובדיק טוב אך בזמן משחק יש להם בעיה להשתמש במיומנויות אלו ביעילות. לרוב זה בגלל חוסר היכולת שלהם להתאים את עצמם לשינויים הבלתי פוסקים של המשחק. הרבה מאמנים חושבים שהשחקן נכנס למצב של חרדה " CHOKING " כאשר למעשה הבעיה הינה מחסר בסוג זה של קואורדינציה. מדידת סוג זה של קואורדינציה הינו די מסובך. מעקב אחר ביצוע בזמן אמיתי הינו הדרך הטובה ביותר. אפשר גם לעקוב אחר תגובת השחקן בזמן אימון כאשר מכניסים לו באמצע האימון " הפתעה " ( שינוי האימון ) יכולה להיות גם מדד טוב למה שעלול להתרחש במציאות.

על קואורדינציה וספורט:
הקואורדינציה מושפעת מאוד מגנטיקה ( תורשה ) כמו כן גם מדמיון דיוק וניסיון קודם. בזמן התפתחות / הגדילה  הקואורדינציה משתפרת במקביל עם התפתחות מערכת העצבים המרכזית. ילדים יכולים ללמוד תנועות פשוטות כבר בגיל קטן מאוד אך רק מאוחר יותר הם מצליחים לבנות תגובות מורכבות אשר יבוצו בצורה מדוייקת מהירה ובמצבים שונים. הקואורדינציה מורכבת מהרבה מאוד רכיבים שאין זה המקום לפרט את כולם.

לפנינו מספר רכיבי קואורדינציה בסיסים :

• שיווי משקל : סטטי  דינמי או בתנועה ( ריצה ) או אם ציוד ( רכיבה על אופניים / החלקה על הקרח ).
  
  
• מהירות תגובה : הזזת הגוף או חלק ממנו במהירות מרבית כתגובה לאור/ קול / סימן / כדור טניס.
  
  
• יכולת הבדלה : יכולת להבדיל בתנועות על ידי תחושה / ויסות כוח / ויסות מהירות.
  
  
• יכולת ניתור : דיוק זרימה ושליטה בקצב. ריכוז ותחושה של זמן ומרחק.
  
  
• התמצאות : יכולת להתרכז בצורה טובה ועקבית לגירויים שונים תוך שילוב היכולת להגיב מהר למצבים בלתי צפויים.
  
  
• התמצאות מרחבית : היא מודעות לשינוי הסביבה ביחס לתנועות הגוף שלך או למיקומך.
  
  
• ציפיה  ANTICIPATION : היכולת לצפות "מראש" או כמה שיותר מוקדם מהלכים של משחק או של היריב ולהגיב עליהם בהתאם מתוך אוסף של סימנים מוקדמים . יכולת זו הינה בעיקרה מולדת אך גם נרכשת מניסיון ואפשר גם לאמן אותה.! בטניס לדוגמה יכולת ציפיה טובה הינה בעלת חשיבות מכרעת  ונותן יתרון משמעותי ביותר לשחקן. כך ששחקן עם יכולות של מהירות / זריזות פחותים מעט יכולים לסגור פער על שחקן מהיר עם יהיה לו יכולת ציפיה טובה במיוחד. 

 

הקואורדינציה כמו יכולות אחרות יכולה להיות ייחודית או כללית ביחס למיומנות או התנועות שיש לבצע. אין ספק שרמה גבוהה של קואורדינציה כללית מקלה בצורה משמעותית את יכולת הלימוד של תרגילים קואורדינטיבים ספציפיים ( טכניקה בטניס לדוגמה ). לצערנו אין אפשרות הפוכה.! כך שאפילו אם מישהו רכש טכניקה טובה ( אחרי זמן רב.! )  ללא קואורדינציה כללית מספקת או חלשה יחסית עדין יהיה לאותו ילד קשה ללמוד מיומנות אחרת בענף ספורט אחר מאשר לילד בעל קואורדינציה כללית טובה ( בהנחה שלשתי הילדים מטען גנטי  די  דומה ).

רוב הטכניקות בספורט בנויות מתנועות מורכבות אשר נלמדו על בסיס התנועות הפשוטות יותר( הקואורדינציה הכללית ) שנלמדו קודם לכן. שוב אזכיר שאתלט אם אוצר תנועות ומיומנויות  גדול ילמד טכניקות ספורטיביות במהירות וביעילות רבה יותר.! הוא יעשה זאת על ידי " הרכבת הטכניקה " בקלות יחסית מתוך אוצר המיומנויות הפשוטות שרכש. בנוסף בענפי ספורט אשר את הטכניקה חייבים לבצע תוך כדי נוכחות יריב במצבים משתנים כל הזמן ( טניס ) הטכניקה של הספורטאי עם אוצר ויכולת קואורדינטיבית טובה תיהיה הרבה יותר רב - תכליתית וקלה לביצוע.

אם ניקח לדוגמה שחקן טניס שבילדותו היגיע לרמה גבוהה מאוד של קואורדינציה כללית ושלט בהרבה מאוד מיומנויות כמו התעמלות, אקרובטיקה, שיווי משקל, ידע במשחקים שונים, מיומנוית אתלטיקה שונות, זריקות ועוד... ונשווה אותו עם שחקן שרק התאמן בטניס בלבד. מי לדעתכם יהיה יותר יצירתי בזמן מצבים משתנים.? למי תיהיה היכולת להגיב מהר יותר, להסתובב מהר יותר, לרוץ מהר יותר, לתקן שגיאות מהר יותר,להכות חזק יותר, מדויק יותר, עם שליטה טובה.? אני מאוד מקווה שהבנתם את התמונה..

הדרך המומלצת לשפר את  הקואורדינציה היא ללמוד כל הזמן מיומנויות חדשות ולבצע את אלו שיודעים במצבי סביבה משתנים. בתחילה יש ללמוד את המיומנויות לאט ביסודיות כאשר הספורטאי רענן וללא לחץ זמן כאשר הדגש יהיה על שיפור דיוק המיומנות . רק לאחר שלב הלימוד  יש להתחיל לאמן את המיומנות הקואורדינטיבית מהר ובמצבים משתנים. כל ספורטאי ברמה גבוהה בכל ענף שלא יהיה הוא קודם כל אתלט מעולה אחר כך שחקן מעולה.

אליעזר רוזן - מאמן אתלטיקה וכושר.