פציעות ודלקות בגיד אכילס נפוצות מאוד אצל רוב האתלטים בעיקר אלו שהפעילות המרכזית שלהם היא ריצה. הפציעה בדרך כלל כוללת נזק לסיבי הגיד לרוב בחלק הצר של הגיד קרוב לעקב. איזור זה הינו בסיכון גבוה במיוחד בגלל הספקת דם קטנה בצורה משמעותית משאר איזורי הגיד שמקשה מאוד ב- " תיקון עצמי " של הנזק. הסימנים הם כאבים באיזור בזמן תנועה אשר מתגברים עם המשך הפעילות, כמו כן רגישות וכאב באיזור בזמן נגיעה ואפשרות של נפיחות לפעמים. ישנן גם תלונות על כאבים בבוקר מיד עם היציאה מהמיטה. חשוב לציין שדלקת בגיד אכילס היא פציעה כרונית.! ( שנגרמת מעומסים קטנים לאורך זמן ממושך על מקום מסויים ! - OVER USE INJURY ).

בנוסף לעומס הפציעה בגיד אכילס יכולה להיגרם או להחמיר מסיבות נוספות רבות כגון:

א' - נעלים לא מתאימות או גמורות !!
נעלים לא מתאימות או גמורות ( מעל 500 קילומטרים לרצים או מספר חודשים בודדים לאחרים ) יכולות להחמיר את המצב על ידי זה שהנעל כבר לא רכה מספיק ( ירידה משמעותית בספיגת הזעזוים ) או אינה מספקת תמיכה טובה לרגל מהתחלה. אם הפציעה נגרמת משימוש בנעל ישנה אז עם החלפתה הבעיה אמורה להיפטר. אך עם החלפת הנעל הפציעה אינה עוברת בהדרגה
( בהנחה שהעומס באימונים נכון !!! ) אז הנעל לא מתאימה לאותו ספורטאי ויש לחפש נעל אחרת.

ב' - משטחי ריצה או אימון.!
משטחי ריצה או אימון קשים גורמים למגע חזק בקרקע ולזעזועים חוזרים לגוף אשר מעמיסים על הגיד יותר. בנוסף משטחים לא ישרים גורמים למאמצי גזירה גדולים יותר על הגיד.
למידע מפורט בנושא אפשר לקרוא את הכתבה The road to success is paved..

ג' - העלאת עומס האימונים מהר מדי - מוקדם מדי.!
זהו אחד הגורמים העיקריים לפציעה בגיד אכילס ( ולא רק בגיד אכילס !! ). העלאת עומס מהיר מדי לאחר חזרה ממחלה, פציעה, מעבר לקבוצה מתקדמת יותר, יותר מדי אימונים ותחרויות, פחות מדי מנוחה ועוד..

ד' - פרונציה ( PRONATION ).
בעיות ביומכניות יכולות לגרום גם לפציעה בגיד אכילס, בעיקר פרונציה ( קריסה פנימה של כף הרגל ) שדורשת עבודה קשה יותר מהשרירים המעורבים בדחיפת הרגל מהקרקע. במקרא זה מדרסים איכותיים יעזרו מאוד .!!

ה' - שרירי שוק חלשים.
שרירי שוק חלשים מצביע על כך שהגיד לא יוכל לעמוד בעומסים של הפעילות. בזמן ריצה או ניתור שרירי השוק פעילים ביותר בחצי הראשון של המגע בקרקע כאשר השרירים סופגים את מירב העומס.! ממש בנקודה זו שרירי השוק עובדים בצורה אקצ'נטרית ( ECCENTRICALLY ) בכדי לבקר את התנועה קדימה של הרגל. כאשר שריר עובד בצורה אקצ'נטרית הוא מתארך בזמן הכיווץ, כך שכמה שהכיווץ מהיר וחזק יותר, כך גם העומס.!!

ו' - גמישות.
שרירי שוק קשיחים ( לא גמישים ) מובילים לעומס נוסף על גיד אכילס, במיוחד בריצה בעליה.! מתיחות סדירות של הגיד ושרירי השוק יעזרו מאוד. בנוסף אפשר להאריך מעט את הגיד גם בהליכה יחף על ספת הים או בכל מקום אחר.

סיכום:
המסקנה המסתמנת היא ביצוע תוכנית לחיזוק שרירי השוק בצורה " פונקציונלית " ( שימושית / פרקטית / ספציפית) שמדמה את אותו סוג של כיווץ בדיוק כמו בזמן ריצה. מילים אחרות הדגש יהיה על חיזוק אקצ'נטרי של שרירי השוק.!!

פירוט תוכנית החיזוקים באחת הכתבות הקרובות במדור זה.
חשוב לציין שהגורמים שצוינו יכולים לגרום לסוגים רבים של פציעות ולא רק בגיד אכילס .!!!

אליעזר רוזן - מאמן אתלטיקה וכושר